הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה ( IEA ) מסרה בסקירת המימן הגלובלית לשנת 2025 כי כושר ייצור המימן בעל פליטות נמוכות צפוי לגדול משמעותית עד שנת 2030, למרות ירידה בהכרזות על פרויקטים חדשים ואתגרים כלכליים ורגולטוריים גוברים. הדו”ח צפה כי פרויקטים שהוכרזו יוכלו לספק עד 37 מיליון טון של מימן בעל פליטות נמוכות מדי שנה עד סוף העשור. זוהי ירידה משמעותית לעומת כמעט 49 מיליון טון שצפויה בהערכת הסוכנות לשנת 2024, דבר המשקף את ההאטה האחרונה בהתחייבויות חדשות.
ה- IEA הדגישה כי הנתון מייצג את התפוקה הפוטנציאלית וכי הקיבולת האמיתית תהיה תלויה במספר הפרויקטים שמתקדמים מעבר לשלב התכנון. פרויקטים תפעוליים, כאלה הנמצאים בבנייה או כאלה שהגיעו להחלטת השקעה סופית צפויים להתרחב פי חמישה ויותר מהרמות הנוכחיות. הקיבולת המשולבת שלהם צפויה להגיע ליותר מ-4 מיליון טון בשנה עד 2030. 6 מיליון טון נוספים יוכלו להימסר אם פרויקטים יתקדמו כשהם קרובים להחלטת השקעה אך עדיין ממתינים, דבר המדגיש את החשיבות של קידום יוזמות שכבר נמצאות בתהליכי פיתוח.
מספר מכשולים ממשיכים לעכב פריסה מהירה יותר. עלויות ייצור מימן בעל פליטות נמוכות נותרות גבוהות משמעותית מאשר מימן המופק מדלקים מאובנים ללא בקרת פליטות. הפער התרחב עקב מחירי גז טבעי נמוכים יותר ועלויות גוברות עבור אלקטרוליזרים וציוד אחר. האינפלציה תרמה גם היא לעלייה בעלויות ההון, מה שמפעיל לחץ על יזמים הפועלים להשגת כדאיות כלכלית.
עלויות גוברות מהוות אתגר לכדאיות הפרויקט
מסגרות מדיניות נותרות לא עקביות בשווקים העיקריים, ויוצרות אי ודאות עבור משקיעים ויזמים. שאלות סביב סובסידיות, תקנים ותוכניות הסמכה האטו את ההתקדמות של פרויקטים רבים שהוכרזו אך לא קודמו. מגבלות תשתית גם מציבות קשיים, שכן מתקני תחבורה, אחסון ונמלים עבור מימן ודלקים שמקורם במימן לא עמדו בקצב ההכרזות על פרויקטים.
סין שמרה על מעמדה כשחקנית הגדולה ביותר במגזר, והיא אחראית לכ-65 אחוזים מכושר ייצור האלקטרוליזרים המותקן או שהגיע להחלטת השקעה סופית. היא גם מייצגת קרוב ל-60 אחוזים מכושר ייצור האלקטרוליזרים העולמי. דו”ח ה- IEA ציין כי בעוד שקנה מידה זה מציב את סין במרכז האספקה העולמית, הפריסה מעבר לגבולותיה מוגבלת משיקולים לוגיסטיים ועלויות.
דרום מזרח אסיה צפויה לעלייה משמעותית בייצור
דרום מזרח אסיה מתפתחת כאזור חשוב לייצור מימן חדש. ייצור המימן מפרויקטים שהוכרזו באזור עשוי לטפס מכ-3,000 טון כיום לכ-430,000 טון בשנה עד 2030. הצמיחה באזור קשורה לפיתוח אנרגיה מתחדשת ולזמינות של עלויות פרויקטים תחרותיות הנתמכות על ידי תוכניות ממשלתיות. מנכ”ל IEA , פאטיח בירול, הצהיר כי צמיחת המימן בעל פליטות נמוכות נותרה תחת לחץ מאתגרים פיננסיים ומדיניות, אך אישר כי המגזר עדיין מתרחב ברחבי העולם.
הוא אמר כי על ממשלות להבטיח תמיכה נאותה במדיניות, ליצור ביקוש באמצעות מסגרות ברורות ולהאיץ את פיתוח התשתיות כדי לשמור על ההתקדמות לעבר יעדי האקלים והאנרגיה. הסוכנות הגיעה למסקנה כי מגזר המימן העולמי מתקדם, אם כי בקצב איטי יותר מהצפוי בעבר. בעוד שצינור הפרויקטים הכולל הצטמצם, הקיבולת מפרויקטים שכבר מחויבים לבנייה או הפעלה מצביעה על מסלול צמיחה ברור עד 2030. הדו”ח מדגיש כי מימן דל פליטות נותר מרכיב קריטי במאמצים הבינלאומיים להפחית פחמן במערכות אנרגיה ולהפחית את התלות בדלקים מאובנים. – מאת שירותי סינדיקציה של תוכן .